מרסלו פונטוביץ - פסיכולוג קליני מומחה

מזה שנים אני מטפל בבני נוער, ובמבוגרים בשנות ב- 20 וה- 30 שלהם, שהשימוש הממושך בחומרים שונים פגע קשות בתפקודם, במצב רוחם, ואף ביכולתם להפיק תועלת מהטיפול הפסיכולוגי. כוונתי לשימוש ממושך ולא מזדמן או חד-פעמי.

 

מניסיוני, ההשפעה המרגיעה של התמכרות מנמיכה את המוטיבציה והרצון לשינוי. הדכדוך הנגרם כתוצאה מהשימוש (אשר גורם לצורך מידי בשימוש חוזר) מונעים כל סיכוי לשינוי מהותי.

 

לפיכך, הטיפול במתמכרים חייב להיות מכוון להתגבר על התלות, ולהפסיק את השימוש. על מנת להשיג זאת, נדרשת עבודת הכנה, בניית מערכת תמיכה נפשית ומשפחתית, ורכישת כלים אפקטיביים לוויסות המתח, המצוקה והחרדה שמניעים את ההתמכרות, ואשר צפויים להתעורר ולצוף ככל שמפסיקים את השימוש. למעשה, רק לאחר הגמילה ניתן לטפל בסיבות שהובילו להתמכרות – הטראומות, המצוקות, והחסכים הרגשיים שההתמכרות טשטשה, אך בשום אופן לא העלימה או ריפאה.

 

היום, אני יכול לומר בביטחון, כי ניתן לצאת ממעגל ההתמכרות על ידי טיפול ייעודי ממוקד. הדרך בפירוש לא קלה, אך היעד ראוי למאמץ.